רוח מערבית

בעולם המערבי יש היום חברות שההכנסות שלהן יותר גדולות מהתל"ג של מדינות קטנות ואפילו בינוניות. כך, העוצמה הכלכלית של חברות מסחריות הולכת וגדלה וגם ההשפעה שלהן על החברה ואפילו על הפוליטיקה. חברות רבות מביעות עמדות בנושאים הכי בוערים והכי שנויים במחלוקת.

בשיחה עם פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר ומי שכיום מכהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובקריה האקדמית אונו, ניסינו לנתח למה התופעה הזו מתרחשת דווקא בימינו.

ניתחנו מקרים של חברות כמו טרגט ובאד לייט בארה"ב וחברות כמו שטראוס בישראל. גושן הסביר מה המשמעות של המגמה הזו מבחינה משפטית, והאם יש סיכוי לתביעות של בעלי מניות בחברות האלה נגד ההתנהלות הזו בחברות? תביעות שכבר מתחילות לצוץ בארצות הברית ולא מן הנמנע שיגיעו גם לישראל.

פרופ' גושן, שהוציא עכשיו ספר מקיף על דיני החברות בישראל, שיתף אותנו בהבדלים בין חברות ישראליות, מה הרשויות יכולות לעשות כדי להקל על המשק ולמה לכל הרוחות כל כך יקר כאן? (רמז: הסיבה נעוצה בשוק לא מאוד חופשי).

וגם: למה אילון מאסק קנה את טוויטר למרות שהוא לא באמת רצה בכך?

אם היו מחייבים אתכם לשלם המון על מוצר באיכות נמוכה - הייתם מרוצים?

ובכן, זוהי מערכת החינוך שלנו: יקרה, ריכוזית, לא יעילה ולא ממש מתחשבת.

למה זה המצב ומה צריך לעשות כדי לשנות אותו? על זה התיישבתי לדבר עם דני בולר, מורה למתמטיקה, פעיל חינוכי ואושיית רשת.

לטענתו, הבעיות כוללות מטה מסורבל, מודל שכר משנות השישים ואיך לא - ההסתדרות.

כחסיד השוק החופשי שוחחנו גם על התמורות במדינה, הפרדת דת ומדינה ואיך כל זה קשור לאירועי כיפור המצערים בתל אביב.

פרק המאה של רוח מערבית הגיע ולכבוד האירוע ישבנו עם זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן לשיחה מעמיקה על אירועי היום.

בשיחה שהתקיימה במשרדו באוניברסיטה העברית בירושלים דיברנו על הקרע בעם ולמה לדעתו לתורת המשחקים אין יכולת לתת מענה לפתרון המשבר.

פרופ' אומן הסביר שלצערו בגלל המצב הייחודי כאן הוא לא יתפלא אם מי שהכוח הפיזי בידיו הוא זה שינצח בוויכוח הפנים ישראלי.

דיברנו על המתח בין המחקר שהוא עוסק בו לדת ואיך הוא מיישב את הסתירה לכאורה - ולמה לטענתו בכלל אין סתירה, על האקדמיה הישראלית ולמה היא נוטה שמאלה, על עתיד מדינת ישראל ולמה למרות שהוא שכל בן בצה"ל הוא לא תומך בחוק לגיוס בני הישיבות.

וגם: על איזה מחקרים פרופ' אומן עובד כעת באוניברסיטה.

מה לא אמרו על "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי? רבים הביעו חשש מפוליטיזציה מוחלטת של שוק החדשות והתערבות בוטה של הממשלה. חלק הלכו רחוק יותר וטענו ש'הממשלה מקדמת חוק להשתלטות על שוק התקשורת' ואחרים האשימו את הממשלה בניסיון להידמות להונגריה ופולין.

בשיחה שקיימנו עם המשנה למנכ"ל משרד התקשורת ומי שלקח חלק גדול בחיבור הצעת החוק, אלעד מלכא הוא תיאר לנו את מהות החוק ומשמעותו. העלינו בפניו את כל הטענות נגד הצעת החוק והוא ניסה להרגיע אותנו. 

מלכא הסביר שמהזווית שלו לא קיימת ברפורמה המוצעת פוליטיזציה, אלא החוק למעשה משחרר את שוק התקשורת ומרחיק כל התערבות ממשלתית.

ניתחנו את מבנה השוק הנוכחי והבשורות שהחוק מביא עימו, על הפוליטיקה מסביב, אך בעיקר על הסיבה שמלכא סבור שהוא  נחוץ דווקא כעת.

"בינואר השנה הממשלה יצאה בבליץ כולל וחסר הגיון כשהציגה את הרפורמה המשפטית בצורה מגושמת ולא מקצועית. אבל לא רק הדרך מפריעה לי אלא גם המהות - ההצעות ברפורמה אינן מעידות על התעמקות רצינית באתגרי מערכת המשפט"

כך אומר לנו שר המשפטים והאוצר לשעבר משה נסים.

נסים שהגיע במקור מהמפלגה הליברלית והיה ממקימי תנועת הליכוד הסביר כי הצעות הפשרה ביחס לוועדה לבחירת שופטים לא מבשרות טוב.

נסים גם חשף בפנינו למה דחה את בקשת הקואליציה לשמש מתווך בינה לאופוזיציה בעניין הרפורמה.

נסים סבור שהממשלה מתנהלת בפזרנות, מפזרת כספים לכל סקטור עם כוח קואליציוני ומסביר: "כשאני הייתי באוצר זה לא היה קורה. זה הכסף של כלל הציבור".

דיברנו גם על הרבנות הראשית לישראל ונסים, שאביו היה הרב הראשי לישראל בעצמו, סבור שהרבנות היום כבר לא רבנות ונגועה בפוליטיקה הרסנית שאינה מאפשרת לה למלא את תפקידה.

נסים גם הזהיר שאם נמשיך כך ולא נדע להנגיש את הגיור ההלכתי במדינת ישראל אנחנו צועדים בעיניים פקוחות אל עבר אסון לאומי.

וגם: למה משה נסים סבור שאיכות חברי הכנסת מטעם הליכוד ירדה ומתי תהליך ההידרדרות החל.

מתי שביתה של עסק היא חוקית, מתי היא יכולה להיות בעייתית כלפי העובד או העסק עצמו, ואיפה זה פוגש אותנו בתקופה סוערת זו?

צללנו אל תוך הנושא עם עו''ד יעל דולב, מומחית בדיני עבודה ומנהלת (משותפת) של מחלקת דיני עבודה במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן, ויו"ר (משותפת) של פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין.

לטענתה של עו"ד דולב - "השביתות שהוכרזו כדי למחות נגד הרפורמה המשפטית לא היו חוקיות ולחלק מהעובדים שהתנגדו למחאה יש עילה לתביעה".

דולב סיפרה גם על הפוליטיקה שנכנסה בניגוד לדין לתוך מקומות העבודה, על התפיסות הערכיות של בתי הדין לעבודה שמשפיעות על החלטותיהן ולמה העובדים בימינו הם ממש לא הצד החלש במשוואה.

"כאשר חברות דירוג האשראי כולן מזהירות אותנו מאותה הפעולה. כדאי שממשלת ישראל תקשיב"

כך אומר לנו פרופ' ישי יפה, לשעבר דיקן ביה"ס למנהל עסקים באונ' העברית. פרופ' יפה שימש גם כיועץ לקרן המטבע הבינלאומית, לרשות לניירות ערך ולבנק ישראל. לאחרונה כיהן כיו"ר הוועדה לרפורמה בדמי הניהול בפנסיה בישראל - "ועדת יפה".

בשיחה מקיפה פרופ' יפה הסביר לנו מה תפקיד חברות הדירוג, למה הן חשובות כל כך ומה המשמעויות של הדוחות האחרונים שלהן על מדינת ישראל.

וגם: מה קרה כאשר פרופ' יפה הוזמן לדבר עם חברי ועדת הכספים של הכנסת.

"המטרה העליונה של פמיניזם בן זמננו אינה טובתן של נשים אלא ביטול כל הבחנה בין המינים במישור התוצאה"

את זה אומרת לנו עו"ד צפנת נורדמן שמתמחה בליטיגציה מנהלית וחוקתית ומייצגת בהליכים שעוסקים בזכות לשוויון: בג"ץ ההפרדה באקדמיה; תביעות תקדימיות נגד עיריות שסירבו לאפשר הופעות לנשים בלבד; בג"ץ הלוחמות ועוד. עו"ד נורדמן היא גם מייסדת ומנכ"לית של 'פורום חירות וכבוד האדם', שמבקש לקדם את ערכי הליברליזם הקלאסי.

לדבריה, "פמיניזם בן זמננו לא מבקש שוויון הזדמנויות, שוויון בפני החוק או שוויון בערך האנושי בין המינים – אלה מזמן עובדה מוגמרת בישראל ובמערב בכלל. הפמיניזם בתצורתו הנוכחית הוא מאבק מתמיד להשגת שוויון בתוצאה בין גברים ונשים, בבחירות שלהם, בהעדפות. המטרה העליונה של המאבק הפמיניסטי הנוכחי אינה טובתן של נשים, לאו דווקא, אלא ביטול כל הבחנה בין המינים במישור התוצאה".

בשיחה איתנו הסבירה עו''ד נורדמן את השינוי שעבר מושג השוויון וטענה כי אין כל קשר בין הזכות הנעלה לשוויון במובנה המקורי, החוקתי והפילוסופי, לבין ה"שוויון" הרווח בשיח הציבורי היום. כך למשל בסוגיה שמכונה "ייצוג נשים".

עו"ד נורדמן טוענת כי התפיסה הפמיניסטית בת זמננו פוגעת בנשים, ובגברים, כשהיא שופטת אותם לפי השתייכותם הקבוצתית המולדת – הגיון גזעני, לטענתה; וכשהיא מתאמצת להתעלם משונות רלוונטית כדי להנדס שוויון בתוצאה. את המחיר משלמות נשים רבות ומשלמת החברה בכלל.

דיברנו גם על מאבקים בשם טובת הנשים, נגד נשים. על האופן שבו אותה זכות לשוויון משמשת כדי למנוע שוויון, וחירות, ואוטונומיה, מנשים "אחרות". כאלה הן למשל נשים חרדיות שמבקשות לרכוש השכלה גבוהה בהפרדה, לפי אמונתן, או לרחוץ ללא נוכחות גברית במעיין.

עוד תמצאו בפרק: איך לדעתה משרד המשפטים גרם לג'ון סטיוארט מיל להתהפך בקברו.

"הסכם השכר החדש במגזר הציבורי הוא צעד חשוב בכיוון הנכון, בו בזמן צריך להבין שאם שרי הממשלה ימשיכו לתקוף את הפקידות הבכירה, אנשים איכותיים לא ירצו להגיע לשירות הציבורי"

כך אומר לנו אילן לוין, הממונה על השכר במשרד האוצר בשנים 2008-2012.

בשיחה מעמיקה ומקיפה דיברנו על אתגרי המגזר הציבורי, הפרשי השכר בין בעלי תפקידים, המתיחות מול ארגוני העובדים והגיבוי החסר של הדרג הפוליטי בימים אלה.

בנוסף, לוין לקח אותנו אל מאחורי הקלעים והסביר לנו איך מתנהל המשא ומתן בין האוצר להסתדרות בעת משבר.

"ההנהגה הפוליטית בישראל לא מבינה את האוונגליסטים בארה"ב וכפועל יוצא פוגעת בקשר שלנו איתם"

כך אומר לנו קובי ברדה, דוקטורנט להיסטוריה פוליטית ודיפלומטיה אמריקאית מאוני' חיפה, ומגיש הפודקסט "אמריקה בייבי". בשיחה עם ברדה דיברנו על מי הם האוונגליסטים, למה הם אוהבים אותנו כל כך, למה דור ה-Z שלהם מתרחק מאיתנו ולמה ההנהגה הישראלית, בייחוד בממשלה עם זהות דתית/חרדית, לא מצליחה לטפח את הקשר איתם.

שוחחנו גם על הקהילה היהודית והיחס שלה לישראל בעבר ובהווה ובהתייחסות עתידית. מה מערך הכוחות הפוליטיים בצד הרפובליקני והדמוקרטי למדינת ישראל וכיצד אמורה הברית הזו לשרוד, אם בכלל, את הקשיים שלה.

"התנהלות בתי הדין הרבניים ממחישה למה מדינת ישראל זקוקה להפרדת הדת מהפוליטיקה"

לאחרונה עלו לכותרת בתי הדין הרבניים, המחאה הגיעה גם אליהם והקואליציה רוצה לתת להם עוד כוח בתחום הגירושין. חשוב לשאול לשאול: מה החוויה של אישה (או גבר) שרוצה להתגרש במדינת ישראל? מה הפרוצדורה? איך דווקא התפיסות המחמירות בהלכה שולטות במוסד שאמור לשרת את כלל אזרחי המדינה?

בשיחה עם עו"ד ניצן כספי שילוני, המנהלת המשפטית של מרכז צדק לנשים, ארגון שנאבק למען זכויות נשים בבתי הדין הרבניים, דיברנו על סרבני גט, מאבקי גירושין ואיך בתי הדין מאפשרים לצדדים לסחוט האחד את השני. 

וגם: איך דווקא שנינו, עם תפיסות עולם הכל כך שונות, יכולים להיות בני ברית סביב המאבק למען הפרדת הדת מהפוליטיקה.

"הגשתי לוועדת חוקה מתווה נכון לשינוי עילת הסבירות, אבל עם הקואליציה הזו, על המטרות שלה, אני מעדיף שלא יעבור כלום"

כך אומר לנו בשיחה מיוחדת פרופ' יואב דותן. פרופ' דותן הוא חוקר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומוכר מאוד בכתיבתו לאורך השנים בנושא האתגרים הרבים של מערכת המשפט מבלי לחשוש לבקר את המערכת כשצריך. לפרופ' דותן ראייה ייחודית אודות החקיקה הנוכחית בנושא עילת הסבירות: הוא כותב על הנושא כבר לא מעט שנים ותומכי הרפורמה בקואליציה, כולל יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן השתמשו בשמו ובמחקריו כדי לטעון שהרפורמה שלהם נחוצה.

בשיחה איתנו פרופ' דותן הסביר למה לדעתו הצעת הקואליציה בעניין הסבירות מסוכנת מאוד, מה טיב ההצעה שהניח על שולחן הוועדה ולמה הוא חושש מאוד, דווקא כמי שביקר את המערכת במשך שנים, מהרפורמה/מהפכה המשפטית.

"מתנגדי הרפורמה המשפטית מזוהים בישראל בעיקר עם הצד השמאלי-ליברלי. אבל אקטיביזם שיפוטי יכול להוביל גם למהפכת-נגד שמרנית. הכל תלוי בשאלה מיהם השופטים היושבים בבית המשפט העליון"

בשיחה עם ד"ר יעקב בן-שמש, מרצה בכיר למשפט ציבורי בקריה האקדמית אונו וחבר הוועדה הארצית ללימודי האזרחות במשרד החינוך, דיברנו על מהפכת-הנגד השמרנית בבית המשפט העליון האמריקאי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלושה פסקי דין דרמטיים שניתנו לאחרונה, ועל מה ניתן ללמוד מהתפתחויות אלה גם בהקשר של הסערה הציבורית בישראל סביב תפקידו של בית המשפט העליון.

שוחחנו ופירטנו על פסק הדין שקבע שמותר למעצבת גרפית נוצרית-דתיה לסרב לתת שירות לבני זוג מאותו מין; על פסק הדין שקבע שאפליה מתקנת מנוגדת לעקרון השוויון ואסורה על-פי התיקון ה-14 לחוקה; ועל פסק הדין שביטל את תוכנית שמיטת-החובות השאפתנית של ממשל ביידן, בנימוק שסוגיות ציבוריות כבדות משקל צריכות להיות מוכרעות על-ידי הקונגרס, ולא הנשיא.

"חופש הביטוי נועד בדיוק עבור אמירות שנורא נורא מכעיסות אותנו, אחרת לא צריך אותו בכלל. עצם העובדה שבישראל יש חוקים המגבילים את חופש הביטוי כדי 'לחנך' את האזרח נוגד כל עקרון של דמוקרטיה ליברלית"

בשיחה עם ד''ר אודליה מינס, מרצה בכירה ומנהלת אקדמית בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו; חוקרת בתחום דיני תאגידים ורגולציה מסחרית וחברת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, דיברנו על העובדה שבהשוואה למערב חוקי ההסתה בישראל מאוד רחבים ומגבילים ואיך דווקא ממשלת ימין מנסה להרחיב אותם עוד יותר עם הכנסת החרדים לחוק נגד הסתה לגזענות.

העלינו גם את ההצעה של ח"כ שמחה רוטמן לקבוע חריג בחוק לבעל עסק שלא רוצה לתת שירות שוויוני ללקוחות, מטעמים של אמונה, ואיך זה מסתדר, אם בכלל, עם המגמה במדינות דמוקרטיות ליברליות אחרות.

דיברנו גם על ניסיונות ההשתקה מהצד השמאלי, ההגבלות על שיח 'פוגעני' שהולכות וצוברות תאוצה ברחבי העולם ובטח מתישהו יגיעו גם לישראל, על חופש ההפגנה והמגבלות שלו ועל הניסיונות להטיל פיקוח על השיח ברשתות החברתיות.

בנוסף: איך היותה של ד"ר מינס ליברלית שמאמינה בחופש ביטוי כמעט מוחלט מסתדר עם חברותה במועצת הרשות השניה, ומה היא חושבת על רגולציית התקשורת בישראל.

ליברטריאניזם - המושג הפך להיות קללה של אנשי שמאל כלכלי כלפיי כל מי שקצת ימינה מהם בתפיסותיו הכלכליות.

במה באמת מאמינים ליברטריאנים ומאיפה נובעים הרעיונות שלהם?

בשיחה עם ד"ר איתי מאירסון, היסטוריון שחוקר את ההיסטוריה האינטלקטואלית של הימין בארה״ב ומי שכותב רבות על ליברטריאנים, דיברנו על מקורות הליברטריאניזם, על ההבדל בין ליברטריאנים לשמרנים ועל הסטיגמות הלא נכונות שאנשים מחזיקים כלפיי הליברטריאניזם.

וגם: שאלנו את שאלת השאלות: מי הוא באמת ליברטריאן במדינת ישראל?

"ביטול עילת הסבירות לא יאפשר לממשלה לעשות ככל העולה על רוחה, אלא יכריח את בית המשפט לנמק בכלים משפטיים מדוע החלטה מינהלית לא חוקית".

אז מה כל כך נורא בעילת הסבירות, ולמה הקואליציה מעוניינת בביטול שלה כלפי נבחרי ציבור? בשיחה עם עו"ד שמעון נטף, היועץ המקצועי של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ולשעבר עוזר משפטי בבית המשפט העליון, דיברנו על הבעייתיות הקשה שיש בעילת הסבירות, והעובדה שהיא למעשה מאפשרת לבית המשפט להתערב בכל החלטה בלי הנמקה משפטית שיש לה תשובה שגויה. 

בנוסף, דיברנו על כך שגם אחרי ביטול עילת הסבירות על הדרג הממשלתי יש לבית המשפט ארגז כלים רחב לביקורת שיפוטית, אלא שהוא ייאלץ לנמק באופן משפטי מדוע ההחלטה לא חוקית.

"ביטול עילת אי-הסבירות יתן לממשלה חופש כמעט מוחלט לעשות ככל העולה על רוחה, זוהי סכנה ברורה".

אז למה יש התנגדות כה עזה ליוזמת הקואליציה סביב עילת אי-הסבירות? בשיחה עם ד''ר רונית לוין-שנור, מרצה בכירה למשפטים, באוניברסיטת רייכמן ומובילת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, דיברנו על הסכנות שהיא רואה בביטול עילת אי-הסבירות על החלטות הממשלה, על ההסכמות בנושא שלכאורה הגיעו אליהם בשיחות בבית הנשיא ועל הביקורת שמופנית כלפי אנשי אקדמיה שמתבטאים נגד החקיקה.

***בשבוע הבא נפרסם פרק עם מרואיין שתומך ביוזמת הממשלה.

"לממשלה הנוכחית אין תרומה למצבו הטוב של המשק. היא נשענת על הישגי הממשלות הקודמות שהם תוצאה מצטברת של מדיניות מקרו כלכלית ורפורמות טובות ומתמשכות", כך אומר לנו דוד ברודט, שכיהן בכמעט כל צמתי ההכרעה בכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים.

בשיחה עם ברודט, שבין שאר תפקידיו כיהן כממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, יו"ר בנק מזרחי, חברת yes ובנק לאומי, דיברנו על תקציב המדינה המאכזב, על יוקר המחיה וחוסר המעש של הממשלה בתחום ועל המגמות הדמוגרפיות המדאיגות ביחס לעתיד כלכלת ישראל.

דנו גם בשאלת הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, ואם היא לא תוארך האם מועמד בעל שיעור קומה בכלל ירצה את התפקיד הזה עם קואליציה כזו?

וגם: הלחץ של הנגיד כתוצאה מאיומי הפוליטיקאים ואיך זה משפיע על מדיניותו כלפי הבנקים.

"אם ארגון פשע מחליט לעסוק בגידול קנביס על חשבון פרוטקשן - מצבנו השתפר"

בשיחה עם דן גפן, שכיהן כרמ"ט שר המשפטים ושר הבט"פ וחקר במסגרת פורום קהלת את תופעת הפרוטקשן בישראל, דיברנו על גישה כלכלית למדיניות אכיפה והתמודדות חכמה עם פשע.

דנו גם על המדיניות המתאימה להפיכת הפרוטקשן לעבירה משתלמת פחות, ועל דמוקרטיה וערכים מערביים, לנוכח האתגרים של מדינת ישראל בהקשר לרפורמה המשפטית.

"הדבר הכי בסיסי שמדינה צריכה לספק לאזרחיה הוא הביטחון שלא ירצחו אותם כשהם יוצאים מהבית, ואת זה המדינה לא מספקת לאזרחיה הערבים", כך אומר לנו ראש עיריית אום אל-פחם סמיר מחאמיד.

מחאמיד שהיה בין הדמויות המרכזיות בגיבוש תוכנית הממשלה הקודמת לסיוע לחברה הערבית מפריך את נתון "53 מיליארד השקלים" ואת "מס עבאס" ומספר לאן הלך הכסף שכן הועבר לחברה הערבית.

וגם: איך המדינה יכולה לאפשר לרשויות הערביות להיות רווחיות ולמה קרן הארנונה פוגעת באזרח הערבי.

"היינו כפסע מפשרה שבה הקואליציה הייתה מקבלת חלק לא מבוטל מהשינויים שהוצעו, לא את כל הדברים המסוכנים, אבל כן דברים חשובים ותיקונים שצריך לעשות. אבל הם רצו מאה אחוז, קידשו מלחמה על הועדה לבחירת שופטים ולא היו מוכנים לעצור לרגע - ולכן כעת נותרו בלי כלום", כך אומר לנו עו''ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה.

בשיחה מעמיקה ומרתקת דיברנו עם נזרי, שכיום מכהן כשותף בכיר וראש מחלקה במשרד עו"ד פירון, על שיחות הפשרה והמגעים בבית הנשיא שבהן נטל חלק, על תפיסתו השמרנית ועמדותיו הייחודיות והמורכבות, על תפקיד הייעוץ המשפטי במערכת הממשלתית ובמגזר הפרטי, וכן למה אם צד אחד ינצח ויכריע במאבק הנוכחי על הרפורמה כולנו נפסיד.

וגם: האם הפרקליטות היא מועדון סגור שלא מאפשר חשיבה ביקורתית ושונה והאם זו הסיבה שנזרי, בניגוד לכל ההערכות, לא מונה ליועמ"ש.

"מה שנעשה עם ההפיכה המשטרית זה השמדת ערך בקנה מידה כל כך גדול שזה פשוט מזעזע", כך אומר לנו פרופסור רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ולשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל.

מלניק הסביר כי הוא "כמעט בטוח שגם שר המשפטים וגם ראש הממשלה והממשלה כולה לא ציפו לתגובה מהסוג הזה. הם פשוט הופתעו שפתאום הציבור קם ומוחה וההפתעה הזו הביכה את כולם. אם היום ראש הממשלה יאמר 'אנחנו מקפיאים את החקיקה והיא יורדת מסדר היום' המשק יתאושש מהר מאוד. אם לא נעשה זאת ונמשיך בדרך הנוכחית, בדוחות הבאים של חברות הדירוג לא אופתע אם יורידו לנו את הדירוג".

דיברנו גם על האינפלציה והתחזית הפסימית של מלניק עבור הכלכלה העולמית והישראלית, על התקציב שחסרות בו רפורמות ומה יקרה ביום שההייטק לא יתקיים כאן בגלל צעדי הממשלה.

אליטה אנטי דמוקרטית ואנטי לאומית שולטת במדינת ישראל, כך אומר לנו ד"ר גדי טאוב.

טאוב מסביר מה ההבדל בין 'הנייחים' לאליטת 'הניידים' ואיך החלוקה הזו מאפשרת להבין את המהלכים הפוליטיים בעולם ובישראל.עוד משתף אותנו טאוב בסכנה שהוא סבור שמביאה עימה המגזריות הישראלית, שבאה בד בבד עם פוליטיקת הזהויות הפרוגרסיבית, איך האקדמיה האנטי ציונית מנסה כבר שנים להחדיר לתודעה שיוצאי עדות המזרח מתנגדים לציונות, ולמה הציונות הדתית מרתיעה אותו בכל הקשור ליחסה ללאומיות הישראלית.

וגם: איך הפך לתומך בכלכלת שוק ועזב לחלוטין את בועת השמאל גם בתחום הכלכלי.

"אני מתנגד להכנסת הפוליטיקה אל תוך הצבא אבל אני יכול להבין מה עבר על חיילי המילואים שהשתתפו במחאה", כך אומר לנו האלוף במילואים גדי שמני.

בשיחה מעמיקה עם שמני, שבין שלל תפקידיו כיהן גם כאלוף פיקוד מרכז, דיברנו על הפוליטיקה הפנים צה"לית וגבולות המחאה בתוך צה"ל.

שמני גם הסביר למה לשיטתו הצבא עתיד לעבור הליך מדורג אל עבר צבא מקצועי ולמה צריך לפטור את הצעירים החרדים משירות חובה יחד עם ביטול סובסידיות וקצבאות.

שמני, שבזמן תוכנית ההתנתקות היה ראש חטיבת המבצעים במטכ״ל ולפני כן מפקד אוגדת עזה, סיפר על אירועי היציאה מעזה וההבדל לשיטתו בין המחאה בתוך הצבא דאז לעומת המחאה היום.

דיברנו גם על כהונתו כנספח הצבאי בוושינגטון ועל הטעויות  שנעשו על ידי ממשלת ישראל במאבק בגרעין האיראני, על סבבי הלחימה הבלתי פוסקים בעזה והצורך העז בגיבוש אסטרטגיה כוללת לבעיית המתח הפנים ישראלי שאנו נמצאים בשיאו בתקופה זו

"התקשורת הישראלית ברובה המוחלט מוטה פוליטית, כל ערוץ לפי נטייתו, והאזרח חייב להיות מודע לזה", כך אומרת לנו חוקרת התקשורת ד"ר חן סבג-בן פורת.

בתקופה שבה מתווכחים על כמה אנשים השתתפו בהפגנה כזו או אחרת והאם קוראים ליוזמות חקיקה רפורמה או הפיכה, המיסגור התקשורתי הפך לנושא שעליו כולם מדברים.

בשיחה עם ד''ר סבג בן-פורת, חוקרת תקשורת פוליטית ורשתות חברתיות וחברת סגל בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, דנו בהיסטוריה התקשורת של מחאות, למה ואיך התקשורת נוקטת צד והאם 'השמאל' באמת שולט בשיח התקשורתי בימים של ערוץ 14 והרשתות החברתיות.

"התקציב הזה הוא אסון כלכלי-חברתי שייקח לנו שנים לתקן, אם בכלל, מבטל ועוצר תהליכים חיוביים שאנחנו התנענו ומחזיר אותנו שנים לאחור״, כך אומר לנו אביר קארה, סגן שר לשעבר במשרד ראש הממשלה, יו"ר מפלגת חופש כלכלי ומייסד קבוצת השולמנים.

תקציב המדינה וחוק ההסדרים מגיעים לישורת האחרונה ונדמה שהקונצנזוס הכלכלי הוא שאין בהם בשורה של ממש.

בשיחה עם קארה נגענו ברפורמות שתקועות, בחברה החרדית (והלא חרדית) שנפגעת ממהלכי הממשלה, איך הוא מנע הצבעות במליאה במשך שבועיים ולבסוף הגיע להסכמות בחוק תוספת הרמטכ"ל, ומה הסיבה שבגללה קארה סבור שבצלאל סמוטריץ' הוא משרי האוצר הגרועים בהיסטוריה.

"הממשלה הנוכחית בוזזת את הקופה הציבורית", כך אומר לנו הפרופ' לכלכלה עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוני' ווריק.

בשיחה עם נגענו בשלל הנושאים שמטרידים את האזרח הישראלי: הכספים הקואליציונים והנזק העצום שפיזורם גורם לחברה הישראלית, המאבק ביוקר המחיה שנזנח על ידי הממשלה, למה ההסתדרות פוגעת דווקא בעובדים החלשים ביותר, גישתן המעוותת של מפלגות השמאל ליזמים ואנשי עסקים ולמה קרן הארנונה היא כסף קטן לעומת השוד הגדול שהממשלה מבצעת.

חרד"לים, ציונות דתית והפרדת הדת מהמדינה.

בשיחה מעמיקה ואמיצה, ראש ישיבת מעלה גלבוע הרב דוד ביגמן הסביר לנו למה הוא מתנגד לתפיסת העולם החרד"לית שבעיניו לא מסוגלת בימינו לנהל דיון עם מי שלא מסכים עם דרכה.

ניסינו דרך הרב ביגמן להבין את השינויים בקרב נותני הטון המרכזיים בציונות הדתית שהלכו והקצינו עם השנים. הרב ביגמן טען שהלאומיות הקיצונית והלא בריאה שחלקים בציבור הדתי אימצו קשורה בקשר הדוק לדומיננטיות החרד"לית שהולכת וגוברת.

בנוסף, הרב ביגמן הסביר למה הוא תומך בהפרדת הדת מהמדינה ולמה החששות של רבים בציבור החילוני מפני כפיה דתית מובנים לחלוטין.וגם: למה הרב ביגמן סבור שצורת החיים החרדית, המקדשת שהות בישיבה ובכולל על חשבון הציבור, נוגדת את ההלכה.

השינויים בדוקטרינה המשפטית של בית המשפט העליון בעשורים האחרונים אינם מצדיקים את המהפכה המשפטית, כך אומר לנו פרופ' מני מאוטנר מחשובי המשפטנים במדינת ישראל. בשיחה מיוחדת ומרתקת הסביר מאוטנר איך ולמה התרחשו השינויים הנרחבים בפסיקה של בית המשפט העליון מאז שנות השבעים, ומה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב מבלי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. 

דיברנו על שורשי השינוי האקטיביסטי שחל בעליון, על הירידה במעמדה של הפסיקה הפורמליסטית ועלייתה של הפסיקה הערכית, וכן על המעבר בתפיסה של בית המשפט את עצמו כגוף פוליטי.   

מאוטנר גם הבהיר שמאז שנות השבעים אנו במלחמת תרבות בעצימות גבוהה, שהשיא שלה הוא בהסכמים הקואליציוניים האחרונים ובתגובת הציבור הליברלי להם, המתבטאת במחאות.  

בנוסף, דיברנו על מועמדים לשיפוט שלא התקבלו לעליון בעבר כמו פרופ' רות גביזון ואחרים ולמה זה לא מצדיק את השינויים בהליך בחירת השופטים שמבקש לחולל יריב לוין.  

וגם: למה מאוטנר מתנגד לכהונה של שופט חרדי בבית המשפט העליון ואיך קרה שהוא מרגיש קרוב כל כך לציונות הדתית. 

הציבור הישראלי צריך להפנים-  אין דבר כזה "חינם". כל שקל שהממשלה "נותנת" לנו יוצא מהכיס שלנו בדרך אחרת, כך אומר לנו ד״ר רונן בר-אל מהמחלקה לכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה.

בשיחה מעמיקה ומרתקת דיברנו על האינפלציה המשתוללת, דיקטטורות וכלכלה, הרפורמה המשפטית, השפעת הפוליטיקה על הכלכלה, נורמות התנהגות והאם יש הטיית ציונים כלפי מטה באקדמיה הישראלית לאנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות במהרה ויש לנו הזדמנות לבחון מה באמת עושה ראש עיר בישראל.

בשיחה עם ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט דיברנו על ערי הפריפריה החברתית בישראל והאתגר המשמעותי של ראשי הרשויות מול הבירוקרטיה של השלטון המרכזי.

שוחט סיפרה על מאחורי הקלעים של הסכמי הגג שעליהם חתמה עם המדינה ואיך שיטת הארנונה הנוכחית מתמרצת ראשי רשויות לא לבנות עוד דירות למגורים.

וגם: איך עיר שגובלת בנתב"ג מתמודדת עם המטרד המטורף הזה שפוגע באיכות החיים בכמעט כל דרך אפשרית.

מאחורי הקלעים של הליך החקיקה של הרפורמה המשפטית.

בשיחה מעמיקה עם יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט ח"כ שמחה רוטמן ניסינו לבדוק איפה ראשי הקואליציה טעו בדרך שבה הדברים נעשו.

שאלנו גם עד כמה הממשלה הופתעה מעוצמת והיקף המחאה והאם ח"כ רוטמן היה מתואם עם ראש הממשלה.

חלק מהדברים שנאמרו בשיחה הזו יפתיעו אתכם. למשל, רוטמן מספר על כך שכשהרפורמה הוצגה, ראשי הקואליציה  התכוונו והיו מוכנים לכך שהחקיקה לא תעבור בצורה מלאה בתוך מושב אחד אלא בצורה יותר איטית.האם בהצעה המקורית בכלל נכנסו עיזים שמראש היה ברור שלא יעברו בסופו של דבר, ואם כן, מה הם?

הרפורמה/המהפכה המשפטית: לאן הולכים מכאן?

המחאה נגד הרפורמה/המהפכה המשפטית רשמה הישג ראשון בכך שהביאה להשהיית החקיקה ולהידברות בבית הנשיא.

בשיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר הדירקטוריון באוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין האם ההידברות הזו תביא לתוצאות חיוביות והאם אחרי כל שנותיו בציבוריות הישראלית הוא אופטימי לגבי סיום המשבר בצורה מיטבית? 

פרופ' רייכמן הדגים למה לדעתו ההצעות של השר לוין כל כך מסוכנות ומטעות.

עוד הוא הסביר כי האתגר של תפיסת העולם החרדית הנוכחית מקשה מאוד על המשך קיומה של חברה דמוקרטית בריאה והתקווה חייבת להגיע מתוך ההנהגה הרבנית בציבור החרדי.

דיברנו גם על קרטל האוניברסיטאות הציבוריות שנלחמו באוניברסיטת רייכמן ועל היכרותו ארוכת השנים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הימין הישראלי במשבר הרפורמה החוקתית

הציבור הישראלי נחשף בחודשים האחרונים לספקטרום התחושות של מתנגדי הרפורמה, ושומע כל יום את חששותיו של "האדם מהרחוב" שחושש ממנה. תחושותיהם ותסכולם של אנשי ימין שאינם פוליטיקאים פחות נחשפים לציבור.

בשיחה עם עו"ד דורון נחמיה, פעיל ליכוד ליברלי בולט ומוכר, רצינו לשמוע את התחושות בימין הישראלי כיום, מהן הרגשות בשטח הימני לאור התפתחות הרפורמה ועצירת החקיקה, לאן פניו של הימין הישראלי מועדות בעתיד, וביקורת חריפה מאד על התנהלות ח"כים בליכוד, שמסבים לדעתו נזק עצום לליכוד, לימין ולציבור הישראלי.

מאז פרוץ רעיון הרפורמה/המהפכה המשפטית החלו לדבר רבות על דירוג האשראי ועל החשש שדירוגה של ישראל ירד.

אז מה החליטו כלכלני מודיס' ואיך זה צפוי להשפיע עלינו? מה גרם להם להחליט על הורדת תחזית הדירוג שלנו?

הרבה נאמר בימים האחרונים ממגוון פוזיציות ולכן החלטנו להקליט פרק שיעשה סדר בנושא.

בשיחה עם ד''ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הסברנו, גם עבור מי שלא בקיא בתחום, מה המשמעויות והסיבות להחלטת חברת הדירוג ואיך מדינת ישראל יכולה לנהוג אחרת כדי לעצור את הדימום.

פוליטיקת זהויות ישראלית? מתכון לאסון.

שיחה עם ד"ר אלון שלו, מפורום קהלת, מכון שלום הרטמן, ועורך כתב העת 'קנאת סופרים', על תיאורית "ישראל השנייה" של אבישי בן חיים, האימוץ המזיק של תבניות חשיבה שמאליות בידי הימין ועל הסכנות הטמונות בכך לחברה הישראלית.