כל דבר טוב מוכרח להסתיים. אנחנו יושבים כבר שנה ומדברים אתכם ועם עצמנו את הפוסט טראומה שלנו כל שבוע. נשענים על זה שבשבוע הבא יש עוד פרק, צריך לחשוב על זה, לתכנן. למצוא את הדרך ליצור חתיכת תוכן שתיתן לנו למשוך עוד שבוע עם תחושה שלא רק שאנחנו לא לבד, גם יש בנו תועלת לעולם הזה. ועכשיו, מפסיקים. איך ממשיכים מכאן? מה אנחנו הולכים לעשות בלי הקלטה של פרק טרי בשבוע הבא שתעזור לנו להסיח את הדעת מהמרירות של היומיום?

העיניים לחות. לחות מאוד. כבר שנה, שבוע אחרי שבוע, נפגשנו שני חברים וישבנו לשיחה פתוחה וכנה על החיים שלנו, על היום יום. על איך זה לחיות עם פוסט טראומה בישראל. שנינו מתמודדים שנים עם השיט הזה, ומחפשים דרכים יצירתיות להפוך את החיסרון ליתרון. נפגשנו לפני שנים מסביב לפעילות שקשורה בפוסט טראומה, נהיינו חברים והיינו נפגשים אחת לתקופה בבר, שותים ומנסים לייצר היגיון בטירוף הזה שאנחנו חיים בו. הפכנו לסוג של אסטרטגיית התמודדות אחד עבור השני. לפני שנה, החלטנו להקליט את השיחות האלה, ובתכלס, בקטע קלישאתי, לצאת למסע מאוד אישי ופומבי.

49 שיחות של עשרים עד חמישים דקות, זה תיעוד משמעותי מאוד. תיעוד של מי אנחנו, של מה מעסיק אותנו, של מה פחדים שלנו, של מה התקוות שלנו. התיעוד הזה מטרתו אחת: לייצר תחושת נורמליות בקרב פוסט טראומטים.ות בישראל, ולעזור לבני משפחתם לקבל הצצה למה שעובר עליהם ביום יום. בהתבוננות אחורה, זה נראה שיצרנו משהו שיכול להשיג את המטרה הזאת. עשינו את זה, קודם כל בשבילנו, בשביל תחושת המשמעות שלנו. ועשינו את זה בשביל כל מי שדומה לנו, שמתמודד עם אותם האתגרים מאיתנו. אנחנו לא חכמים או מוצלחים יותר. כל מה שהעזנו לעשות הוא ללחוץ על רקורד, ולקוות שיהיה מי שיאזין לזה.

אחרי שנה, אנחנו מלאי תחושת הוקרה ותודה למה שעברנו. חלקכם כתב לנו, חיזק אותנו, פירגן לנו. חלקכם חלק איתנו את המסע האישי שלכם. המפגש עם אנשים כמונו, שנמצאים באותה סירה איתנו, הוא מפגש משנה חיים עבורנו. תודה על ההזדמנות להיות חלק מהמסע שלכם. השתדלנו לאורך כל הפרקים שלא לבוא בגישה של לתת טיפים, שלא לבוא בגישה של אנחנו המומחים. אנחנו כמוכם, מתמודדים יום יום שעה שעה עם החרא הזה. אבל במעמד המשמעותי הזה, הרשו לנו לחרוג מהרגיל: חשוב שתזכרו, אתם חזקים מהממוצע. אתם מתמודדים עם דברים ש"אזרח מן השורה" לא יודע איך להתמודד איתם. עברתם דברים בחיים שלכם שהופך אותכם לאדם עם כוח סיבולת גבוהה יחסית. תזכרו, אתם חזקים מהממוצע, אתם לא לבד, יש בשביל מה לחיות.

אוהבים מאוד.

בפרק הזה ניסינו להבין מה לעזאזל עשינו בשנה האחרונה, שבוע אחרי שבוע.

סצנת פתיחה: Terminator 2: Judgment Day

שיר סיום: Louis Armstrong - What A Wonderful World

בקרו בהלם קלאב

מענה הולם בספוטיפיי

פלייליסט של המוזיקה במענה הולם

מענה הולם ביוטיוב

מענה הולם בפייסבוק

אם אתם צריכים עזרה, תרימו טלפון לקו החם של נט"ל: 1-800-363-363

# פוסט טראומה #פוסטטראומה #משרד_הביטחון #משרדהביטחון #פוסט_טראומה #פציעה_שקופה #הלם_קרב #מענה_הולם #לבחור_לחיות #פוסט #טראומה #דיכאון #עצב #כאב #כעס #זעם

פרק 46 (עונה רביעית): פגיעה עצמית

מענה הולם - פודקאסט לפוסט טראומטים.ותBy Yaron EdelSep 03, 2021