קולו של אבא - ד"ר אורן גור מארח אבות לשיחת אבהות צפופה

בפרק הרביעי פגשתי את אור שסיפר לי על יחסיו עם בנו הבכור שנמצא ממש בכניסה לגיל ההתבגרות. אור מרגיש שהעימותים עם בנו הולכים וגוברים בתדירותם ועצמתם, ושואל איך הוא מתמקם בקשר באופן לא כוחני. הוא חרד לאפשרות שהקרבה בינו לבין בנו תלך לאיבוד. במהלך השיחה הוא נזכר בהתבגרות שלו, בקושי הגדול של אביו לקבל את הצורך שלו בעצמאות, ובמרחק שזה קיבע ביניהם.

בפרק השלישי פגשתי את עמיר. עמיר נמצא בעיצומה של פרידה מבת זוגו ואם ילדיו. דברנו על ההתמודדות שלו כאבא לשלושה ילדים, שניים מהם מתבגרים, בתוך תהליך הפרידה. על הפחדים והרצונות שלו. בלב המפגש עמיר הביא רגע מיוחד שהיה לו עם הבן שלו, רגע שאיפשר להרגיש ולגעת בחוויה של להיות אבא למתבגר בתוך תהליך פרידה . שתהיה האזנה משמעותית!

בפרק הזה פגשתי את רז. רז דיבר על הקושי שלו בהצבת גבולות, ועל הקשר בין הקושי הזה לפחד שלו מההופעה של המפלצת, מפלצת ההתפרצויות. דברנו על ההתפרצויות עצמן ועל התקשורת שנוצרה בין רז וילדיו כדי למנוע אותן. דברנו גם  על ההבדל בין גבולות כמו שאנחנו לרוב תופסים אותם - הגבולות של מה צריך ולא צריך לעשות בעולם, הגבולות שאנחנו צריכים "לאכוף על ילדינו", לבין הגבולות החשובים באמת בעיני - הגבולות האישיים ששומרים עלינו, אלו שמאפשרים לנו להרגיש בטוח וטוב, הגבולות הנחוצים לשמור עלינו רחוקים מהקצה שלנו.

בפרק הראשון פגשתי את גידי. גידי הביא למפגש בהרבה כנות ופתיחות את הכמיהה העמוקה שלו לקיים קשר קרוב עם ילדיו, קשר אחר  מזה שהיה לו עם אביו המרוחק, קשר שיש בו דיבור אמיתי ופתוח. הוא סיפר על עננת האשמה הכבדה שרובצת לצד הרצון הזה על כך שהוא מרגיש שבפועל שהוא  לא מצליח לעשות זאת, לא יודע איך לשנות את אופי הקשר ומוצא את עצמו הרבה פעמים בפועל "בורח" לכל מקום אחר שהוא לא מפגש עם ילדיו. נדבר על איך מתמודדים עם האשמה ואיך לומדים להביא לאבהות אפשרויות קשר חדשות  שלא חווינו בקשר עם אבא שלנו.